
13 בפברואר 2018 • By Olivier Safir
שאילת שאלות על היסטוריית שכר במהלך תהליך הגיוס היא למעשה בלתי חוקית במדינות מסוימות. לא מפתיע, זה אומר שכשמגיע הזמן להציע הצעה, עלולות להיות כמה הפתעות.
הצורך להתיישר עם הכללים עורר, עם זאת, כמה יוזמות מעניינות ומתקדמות מכמה מהחברות הגדולות בעולם.
אמזון, למשל, מתכננת לגייס יותר מ-100 אלף עובדים חדשים השנה כדי להפעיל מקומות חדשים בארצות הברית. מנהלי גיוס לא ישאלו על שכר קודם, לא משנה איזה תקנות מדינה עשויות לחול. הדבר נועד ליצור שוויון הזדמנויות, אבל יש כאלה שחושבים שזה יזיק לקבוצות מסוימות — במיוחד לנשים.
ללא היכולת לנהל משא ומתן או להתנגד כשמזוהה פער, מועמדים עלולים להיות בנחיתות. כשמגיע הזמן לגמור את ההצעה, הגישה הזו עלולה לפרק את כל התהליך, לבזבז הרבה זמן ומאמץ ולגרום לגל של תסכול מהמשאבי אנוש ועד להנהלה הבכירה.
אם כולנו יכולים להסכים שחייבת להיות דרך טובה יותר, בואו נסתכל על מה שאנחנו יודעים:
בשלב ההצעה, חברות רבות יציעו הצעה סטנדרטית המבוססת על מה שהתפקיד משלם או על השוק הנוכחי. זה מסיר את תהליך המשא ומתן, שלפעמים חייב להיות תחרותי אם אתה רוצה לזכות בכישרון שאתה צריך.
הנה דרך לאמוד איך המועמד שלך עלול להגיב להצעה שלך מבלי לבקש פרטים: הכנס טווח שכר למצב היפותטי כדי לבדוק את נכונותו. אתה יכול לומר משהו כמו “אם היינו מחליטים שאנחנו רוצים לקחת אותך לצוות, ההצעה עלולה להיות בטווח של 80 אלף עד 100 אלף. לדעתך, זה טווח שאתה עלול לשקול?”
הצגת להם את השאלה בצורה היפותטית ולא שאלת על היסטוריית השכר שלהם. זו שאלה פשוטה של כן או לא שהם לא נדרשים להרחיב עליה. אתה יכול אז להקשיב לתגובה שלהם ולהתבונן בתגובות הפיזיות שלהם כדי להבין לאיזה כיוון הם נוטים.
על ידי שימוש בטכניקה הזו, הצגת את הקלפים שלך על השולחן והשארת מקום למשא ומתן. באמצעות השיטה הזו, גילית הרבה על המקום שבו אתה והמועמד שלך עומדים. לא הפרת שום כללים ולא הכנסת אף אחד למצב לא נוח. זו שיטה גמישה אך כמותית שפשוט דורשת טכניקה קצת שונה ממה שאתה אולי רגיל אליו.
בסופו של דבר, אתה עדיין אחראי להבטיח שכר שווה לנשים, מיעוטים וקבוצות מוגנות אחרות. זה לא אומר, עם זאת, שכל מועמד צריך לקבל גישה לאותו שכר ללא קשר לניסיון ולרמת הכישורים שלו. השיטה הזו מאפשרת לך לעבוד במסגרת הפרמטרים של החוק תוך השגת יעדי הגיוס שלך.